ישנם רגעים בהם אנו עוצרים לרגע.. חושבים על... מרגישים את... מעריכים את הקיים ומבינים שלא הכל מובן מאליו. כך בדיוק הרגשתי כאשר קראתי את הספר.
הספר ריגש אותי והחזיר אותי לרגעים בהם הייתי בהריון. לחששות שליוו אותי לאורך כל ההיריון והלידה, החשש שיש לכל אישה הרה (שלום העובר, התינוק).
אני שלא עברתי "לידה שקטה" רואה בספר זה חיבור לחיים, ומתחברת לתחושות שליוו כל אחת שחוותה הריון - תודה לך על השיתוף, על הנגיעה בתחום "שלא מדברים עליו" ועל התובנה שכאשר אשה חווה אירוע כה טרגי יש לזכור שהיא חלק ממשפחה שלמה שזקוקה לתמיכה וטיפול.
שרון גלעד
לפני שבע שנים, חוויתי "לידה שקטה". לא רק אני, כל משפחתי.
היינו שקטים. כאבנו בשקט. לילדים הסברנו "בשקט" שהתינוק היה חולה.
קראתי את הספר שוב ושוב, ולא עזבה אותי המחשבה, אילו היה הספר אז...
כמה מחשבות, כמה שאלות, כמה משאבים נדרשו מאיתנו כהורים. כמה מעט מקום נתנו לעצמנו, כמה מקום נתנו לילדים.
כמה מקום נותן הספר לכולם.
תודה סיגל, על הבריאה! על היצירה! תודה שנתת לנו מתנה כזו.
רוני וילדר
"בכיתי כי חיכיתי" הוא ספר ילדים מקסים שכל ילד יכול להזדהות אתו גם אם לא חווה את החוויות המתוארות בו, ועל אחת כמה וכמה, אם כן.
כרופא העוסק במיילדות ובטיפולי פוריות, אני חווה ביום יום את התגובות של נשים לידיעה על הפסקת התפתחות הריון.
אני יכול להעיד כי כל אישה לאחר כל הפלה, בין אם מוקדמת, ועל אחת כמה וכמה – הפלה מאוחרת, חווה תחושה של אבל עם כל השלבים הקשורים בו.
תחושת האבל מקרינה על כל המשפחה, במיוחד אם יש ילדים נוספים בבית.
לא תמיד ניתן להסביר לילד את שעובר על אימו בתקופה זו.
פעמים רבות, לאשה עצמה אין כלים להתמודד עם האבל או לעזור לילדיה להתמודד עם הדבר המסתורי והמאיים הזה.
ספרה של סיגל לבסקי בא למלא את החלל הזה, והוא עושה זאת ברהיטות וברגישות רבה.
אני ממליץ בחום לכל מרפאת נשים העוסקת בתחום להעניק ספר זה לכל אישה שקיבלה את הבשורה על הפסקת התפתחות העובר, כחלק בלתי נפרד מחבילת הטפסים היבשה שהיא מקבלת בדרך לביצוע הפסקת ההיריון.
ד"ר יורם גלעדי
מומחה לרפואת נשים וליקויי פוריות - יח' IVF, בי'ח לניאדו
סיפור הילדים של סיגל לבסקי המיועד לעזור למשפחות להתמודד במצב של "לידה שקטה" " כתוב היטב, ברגישות רבה, במקצועיות ובגובה עיני הילד. משפחות רבות מתקשות לעבד מצב זה ולתמוך בילדיהן המצפים לקבלת אח או אחות. סיגל מתארת בעדינות מרקם יחסים חם במשפחה שהילדים בה מלווים בסקרנות ובהתרגשות את הריון האם ומצפים בדריכות לבוא האחות. עם שובה של האם מבית היולדות ללא התינוקת באים השבר, הבלבול וחוסר האונים. מתוכם נרקמת דרך להתמודדות ולהתחזקות המשפחה. בכך נותן הסיפור מענה להורים ותמיכה לילדים.
ישנם רגעים בהם אנו עוצרים לרגע.. חושבים על... מרגישים את... מעריכים את הקיים ומבינים שלא הכל מובן מאליו. כך בדיוק הרגשתי כאשר קראתי את הספר.
לפני שבע שנים, חוויתי "לידה שקטה". לא רק אני, כל משפחתי.
"בכיתי כי חיכיתי" הוא ספר ילדים מקסים שכל ילד יכול להזדהות אתו גם אם לא חווה את החוויות המתוארות בו, ועל אחת כמה וכמה, אם כן.